ראיון עם הארנב

גבירותיי ורבותי, ערב מקסים וברוכים הבאים לראיון עם הארנב: ״עלילות ויקטור בחצר הגדולה״.

– ויקטור, מה שלומך הערב?
– אכלתי חסה

– ויקטור, אתה הגעת לחצר ממש במקרה אחרי שהצליחו לשחרר אותך מהכלא, נכון?
– אמת. אני נולדתי בשבי, בשלב מסוים מישהו בא, לקח אותי ואת אחותי ושם אותנו בתוך עגלת סופר בחצר.
-עגלת סופר??
– כן, סגורה היטב. נסיונות הבריחה לא עזרו, המצב היה מייאש ביותר. בדיוק התחיל הקיץ ונהיה חם ואנחנו לא מסתדרים בחום גבוה. גם כמעט בכלל לא נתנו לנו לאכול. בסוף אחותי לא עמדה בזה יותר ו… נשארתי לבד להתמודד.
– אכן סיפור לא פשוט… אבל אז משהו השתנה והמזל התהפך, כן?
– אכן כן. השכנים של בית הכלא ראו אותי סובל ודאגו להביא לי כל יום ירקות טריים דרך הסורגים. הם עשו את זה בשושו כי הסוהר שלי היה מפחיד שועלים. כל הזמן היה צועק על אישתו ועל הכלבה שלו. עלי הוא לא צעק. יש מצב שהוא בכלל שכח שיש ארנב בעגלת סופר בחצר נרקב בשמש. נראה לי יש לו עניינים רציניים עם עצמו. רגע, איפה הייתי?
– המזל שהתהפך
– אה כן, אז יום אחד הסוהרים עברו דירה והשכנים של הכלא שחררו אותי ולקחו אותי אליהם הביתה. לא בכלוב, סתם בבית. וכעבור כמה ימי הסתגלות התחלתי לצאת להסתובב בחצר, שזה פשוט אדיר! יש מלא עשבים לנשנש וחתולים להפחיד. אוי כן, החתולים זה קטע הורס, הם אמורים לטרוף אותי אבל בתכלס הם הביצ׳ז שלי. אף אחד לא יגע לי בחסה ויישאר חייב. מדי פעם כשאני ממש מניאק, אני בא להפריע להם כשהם אוכלים, מעיף אותם הצידה ומנשנש את האוכל שלהם. אני מסרב להאמין שיש בזה בשר! יש לזה מרקם מעולה לכירסום. אני גבר אני, אוכל גם ג׳אנק.

– ויקטור, או שאולי אפשר לקרוא לך ויקי? (חחח) בוא נעזוב רגע את השפטת חתולי החצר. מה היה הקטע עם החלפת הזהות המינית?
– אוהו זה סיפור קשה אבל מצחיק אוזניים.
– מצחיק אוזניים?
– נו, סלנג ארנבים, תזרמי. כלומר תתארנבי. חחחחח. את יודעת שאני הכי שונא כשקוראים לי ״שפן״? שונא את אלה שלא מבדילים בין שפן לארנב. זה כמו לא לדעת להבדיל בין חתול למקלדת.
– ויקטור! פוקוס בבקשה. זהות מינית.
– אה כן, סליחה. אז כשהגעתי לשכנים החביבים הם התייחסו אלי כאל גבר גבר, קראו לי ויקטור (למרות שהייתי מעדיף יששכר או ששי, אבל לחתול שיש בדיוק אותו צבע כמו שלי כבר קוראים ששי אז אני לא מתווכח, הוא יותר מבוגר וצריך לכבד מבוגרים. אז הוא ששי ואני ויקטור. קצת שם של מאפיונרים כזה אבל סה״כ זה די מתאים לי)
בכל מקרה… יום אחד הגברת של הבית החליטה שהם לא באמת יודעים אם לפנות אלי כזכר או כנקבה, אז היא בדקה… ומשום מה קבעה שאני בחורה. מה אני אשם שעוד הייתי צעיר ולא מפותח?? ככה מתנהגים? הם התחילו לקרוא לי ויקי! ופרחה! ומתוקה! מאוד נעלבתי, אבל האהבלים האלה לא מבינים ארנבית שוטפת אז לא היה עם מי לדבר. השבועות חלפו, אני, ויקטור הארנב שבארנבים, קרוי ויקי הארנבת השנבנבת והעולם שותק! אללי! מה יהיה עלי?
בסוף התרגלתי. השלמתי עם רוע הגזירה. האמנתי באמת ותמים בהיותי אישה.
ויום אחד, בדיוק כשעמדתי לצאת לקניון לקנות נעליים מהממות שחבל״ז ומצרכים למרק גזר, קלטתי את הגברת האנושית בוחנת אותי במבט מוזר ואני כזה ״אוקיי מההה נסגר״ והיא כזה ״יווו מה יש לך שם ויקי?״ והיא כזה הופכת אותי על הגב וקצת מטרידה אותי מינית והיא כזה ״אני לא מאמינה! ביצים! לויקי יש ביצים! אני בשוק״!
ואז היא הניחה לי (מזל שזה נגמר מהר לפני שזה ממש נהיה מוזר), רצה לעדכן את הבנזוג שלה בממצאים החדשים בנוגע לזהותי המינית ושניהם ישבו בהלם ורגשות אשם, כאילו לא אני זה שנעל את העקבים בבית בזמן האחרון.
מפה לשם, כבר 3 ימים שאני שוב ויקטור. הארנב שבארנבים, מלך החצר, מכסח הדשא, מפרק החסות, אימת החתולים, חופר בשורשים, גובה החסויות… רגע האחרון נפלט, תמחקו בעריכה בחייאת! אני יודע שיש לכם צמחי תבלין בחצר, חבל…
– סבבה
– מה? מה סבבה? תנו לי סיבה לבוא לגינה, אני יודע איפה מחביאים את השורשים הכי טובים. מת על הגינה… כמה כיף להסתובב. עכשיו שאני גבר אני כבר לא רוצה להיות בבית אז אני רק מסתובב בחוץ, אפילו משאירים לי תמיד אוכל בצל אז פנאן! מה זה כיף פה משהו לא נורמלי! אני באמת ארנב בר מזל מאושר מאין כמוהו. בא לי לרקוד ולשיר אבל אנשים לא מגיבים לזה טוב כי ״רק להם מותר להביע רגשות״ אז פאק איט. גם ככה אני תכף יוצא לבלות במועדון ״המחילה והגזר״ ושם אני רוקד ומקפץ ומקפיץ את הזנב כמו מניאק.
– עם מי אתה הולך לבלות?
– <צחוק מתגלגל> חחח אני לא מגלה
– נו ויקטור, נשמע שאתה במצב רוח עילוי! זה רק כל החופש הזה או שיש עוד משהו שאתה לא מגלה…?
– חחחחח עליתם עלי! מצאתי מאגר בלתי נדלה של חסה!
סתם נו
– ויקטור למה אתה מסמיק?
– (אומג אומג לא מתאים עכשיו, איזה מביך, רגע… אי אפשר לראות הסמקה מתחת לפרווה! איך היא יודעת?)
– ויקטור ראינו את הארנבת שהבאת לחצר.
– …
– יו גווווווו ויקטור! יו סטאד!
– (אני נבוך עד קצה הזנב הפרוותי הרך והנעים שלי) כ…כן חחח.
– מאיפה הבאת אותה?
– אני לא מביא אף אחד לאף מקום, מה אני, אתם? רק אנשים מרגישים צורך להעביר בעלי חיים ממקום למקום. ואולי לא בא לנו? אבל מי שואל אותנו בכלל.
– אז מה היא עושה בחצר שלנו?
– מאיפה לי אני? ראיתי אותה אתמול בפעם הראשונה, הגיעה לחצר, ראתה כי טוב, יש אוכל, יש מים, צל, חתולים שאפשר לרדוף אחריהם, כיף. עשתה פרקינג בחצר. ברוורס. לקח לה חצי שעה אבל בסוף היא הצליחה.
– נו ו…?
– ו… היא פצצה הורסת ואני ויקטור שקיבל בחזרה את זהותו המינית הזכרית לפני 3 ימים.
– אתה בטוח שזו נקבה?
– קשה להבדיל אצלנו בלי לחטט בפרטיות, אה? מרחוק היא דווקא די נשית. תני לי לחזור אלייך עם תשובה בקרוב. בינתיים יש פה אקשן סוף סוף, ארנבת זרה שמנסה לקחת לי מהאוכל ואני רץ אליה (אפילו שאני שמן מכל כך הרבה אוכל ויש לי שם ערימה מספיק גדולה כדי להאכיל משפחת ארנבים ענפה), מבריח אותה וצועק עליה והיא נכנסת בי בחזרה ועומדת על שלה ואני מתפעל אבל לא מוותר כי מה לא ברור? ויקטור דאזנ׳ט שייר פוד!!! אז היא לא כמו החתולים הלפלפים האלה שטועמים מלפפון ומעקמים פרצוף ומספיק שאני רץ לכיוונם עם ״רררר!״ עצבני הם בורחים. כולם יודעים מי הגבר בחצר. גם כשהייתי גברת. פשוט הסיקו שאני ממש ערסית כי ירשתי תכונות ערסיות ממשפחת הסוהרים. לא חשבו אולי ויקטור הוא בסך הכל עלם צעיר ומתבגר עם ביצים שגדלות מיום ליום ו… שוב סטיתי מהנושא.
אה אז הגברת ארנבת שהגיעה אתמול… כן היא מהממת. אנחנו מסתובבים כל הזמן ביחד וזה נחמד שיש חבר שמבין אותך יותר מכולם. אז כמה שהחופש כיף, והם באמת נהדרים איתי החבר׳ה פה כל היום מגישים לי מזון. ואפילו החתולים זה מגניב, יש להם קטע. יש אחת עיוורת אז כיף לעשות לה שיגועים. אז עכשיו יש לי חברה עם אוזניים בגודל הנכון וזה כל כך מעולה! משהו הרגיש חסר, היה חלל ועכשיו הוא התמלא… אני רומנטי ודביק אוזניים אה?
– כן (:
– חייב שוט חסה, כבר חוזר

– אז מתי גילית לראשונה שאתה מכור לחסה?
– מה… מה זה מה… איך? מה זה השאלה הזאת בכלל? אני ארנב! חיי תלויים בחסה!
– זה מה שאתה מספר לעצמך ויקטור. יש גם כרוב. וגזר. ואספסת. והתערובת הזאת עם כופתאות בכל מני צבעים וגרעינים וגרגרי תירס. ואת הגיר הלבן הזה שאתה מכרסם במקום את הקירות ואת הנעליים שלי שממש אהבתי.
– אופס נו מה כבר קרה? ברח לי כרסומצ׳יק!
– בשתי הנעליים? לכל האורך? כרסומצ׳יק?
– זה היה כשקראת לי ויקי
– …
– האאאא! אני סבלתי יותר!
– טוב מגיע לי אבל למה את הנעליים?? אז כנראה שהשתוונו.
– יאללה זורם. מה עושה אח״כ?
– הלו ויקטור, אין לך איזה חתול לאיים עליו? אולי איזו ארנבנבת להוציא למועדון המחילה והגזר?
– יואו נכון! חייב לאכול איזה עלה ח… גבעול סלרי רענן ורץ להתארגן לדייט!
– סלרי? על מי אתה עובד?
– אני הולך לאכול חסה

אחחחחחחח כפיים כפיים לויקטור! תודה רבה! איזה יופי, איזה יופי! כיף לשמוע סיפורים שמחים כאלה!
ויקטור יוצא הערב ואנחנו בעקבותיו! אבל הוא לא יודע אז אל תגלו!!
סתם נו זה יהיה קריפי מדי ואם הוא יגלה הוא לא ידבר איתנו יותר.
ובכן, תודה ששיתפתי, תודה שהשתתפתם, להתראות! ואל תשכחו:
אסור לשים בעלי חיים בכלא. (לפחות לא לפני שהוכחה אשמתם מעל לכל ספק בנוכחות עו״ד ושופט, אבל אם הגעתם למצב של תביעה משפטית נגד כלב או זברה, מוטב שתשקלו ביקור אצל השרינק).

ומשכמעט סיימתי במסר חינוכי לילדים אוסיף בחטף: לויקטור יש אשכי ענק.