יומן רטריט
בבוקר הראשון של השבוע השני בדצמבר, קמתי עם רעיון – להצטרף לרטריט בסוף השבוע.
בבוקר החמישי מצאתי את עצמי נוסעת דרומה עד לאשרם במדבר (שיטים), לא כל כך רחוק מאילת.
בבוקר הראשון של השבוע השני בדצמבר, קמתי עם רעיון – להצטרף לרטריט בסוף השבוע.
בבוקר החמישי מצאתי את עצמי נוסעת דרומה עד לאשרם במדבר (שיטים), לא כל כך רחוק מאילת.
לא רק אנחנו סובלים כשיש 40 מעלות בצל. גם הכלבים לא נהנים מזה במיוחד ולהם אפילו קשה עוד יותר. הרבה יותר. לנו לפחות שמורה תמיד האופציה ללבוש גופיה ומכנסיים, בעוד
קרא עודמכירים את הימים האלה שאתם פשוט "נופלים מהמיטה"? לא באמת צריך לקום מוקדם לכבוד משהו, יום שבת למשל, ובכל זאת - 6 בבוקר, בום, התעוררתי, מת העולם אני לא מצליחה לחזור
קרא עודגם הפוסט הזה, כמו פוסט השירותים הציבוריים, פורסם לראשונה אי שם בשנת 2010. נכון להיום עבר עריכה קלה והרי הוא לפניכם, חדיש חדש ומחודש:
יום כיפור בפתח, וכולנו, צדיקים
קרא עודהפוסט הזה, ראשון מזה רבים, נכתב לפני למעלה מ-4 שנים (כשעוד הייתי סטודנטית אומללה) ופורסם לראשונה ב 12/8/2010. בינתיים הוקם אתר הבלוג הרשמי שלי והחלטתי להעביר אותו
קרא עודגבירותיי ורבותי, ערב מקסים וברוכים הבאים לראיון עם הארנב: ״עלילות ויקטור בחצר הגדולה״.
- ויקטור, מה שלומך הערב?
- אכלתי חסה
- ויקטור, אתה הגעת לחצר ממש במקרה
קרא עודב- 3 בפברואר 2012 זה קרה - הפסקתי לחלוטין לאכול בעלי חיים והפרשות. דווקא לא בזכות כבוד הגארי יורפסקי (הוא לא גורו!). הטריגר הסופי היה דווקא סרט דוקומנטרי מצוין על
קרא עוד